לפעמים לא תמיד נראה שמתאים לשלוף מצלמה: היא גדולה ומאיימת, עושה הרבה רעש ובעיקר מסיטה את תשומת הלב מהדבר האמתי; המפגש שבין האנשים. כך זה הרגיש כשביקרתי משפחת פליטים מאריתראה: באנו לתת חבילות בגדים, וקיבלנו חיבוק חם ואוהב בדמות הפסקת קפה כמיטב המסורת. אם תשאלו אותי, כשמדובר בקפה- אעדיף להימנע. אבל את הקפה הזה אתם חייבים לטעום. קודם כל, הוא בא בפולי קפה, אותם צריך לקלות. לאחר הקליה, שמים את הפולים על מחצלת קש. במקביל מתחילים לחמם את הגחלים, טוחנים את הפולים במטחנה חשמלית, ואז מתחילה חגיגה ארוכה סביב קפה שבא בכוסות קטנות, הממלא את הלב בשמחה גדולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה